תקופת הילדות של סבתי

סבתי נולדה ברומניה בשנת 1938 בעיר פיאטרה ניאמץ בת בכורה.
גרה ברחוב אחד ששם גרו הדודים שלה וסבא וסבתא שלה.
בשנת 44 בתחילה השואה וסבתי הייתה בת 6 , לקחו את אביה מהבית להלחם במלחמה והיא נשארה עם אימה ועם אחיה הקטן איציק. באחד הימים בהם אביה לא היה בבית נכנסו הנאצים עם רובים ורצו לקחת אותם למחנות השמדה, אמה הגנה עליהם ואמרה משהו לנאצים והם עזבו . סבתי הייתה קטנה מידי בשביל להבין מה קרה אבל שגדלה אימה ואביה סיפרו לה ,
היו מקרים שהיא חוותה אבל לא זכרה מכיוון שהייתה קטנה. ומקרים אחרים אותם היא זוכרת במעורפל
"בכל לילה ולילה העבירו אותנו ממקום ממקום בשביל שהגרמנים לא ימצאו אותנו ויהרגו אותנו."
הם היו סגורים בבית המון זמן וסבתי הייתה קטנה אז אביה לקח אותה לישון בחוץ מתחת לכיפת השמיים.
יום אחד סבתי ואביה יצאו לטיול בחוץ ובאותו הזמן עבר גראנט ששיגרו הגרמנים וכמעט הרג אותה ואת אביה אבל הם ניצלו ואישה שהייתה לידם נהרגה.
אחד הזכרונות שלה היה : שהגרמנים זרקו פצצות עשן.
על סבתי נזרקה פצצת עשן והיא יצאה מזה בשלום , היא יצאה כולה שחורה ואמה חשבה שהיא נהרגה אבל למזלה, הכל היה בסדר.
"ליד ביתנו בשכונה היה גשר שהגרמנים רצו לפוצץ שלא תיהיה דרך יציאה מהשכונה וציוו על כולנו לישון בחוץ והיה לנו מאוד מאוד קר".
"הגרמנים באו לשכונה שלנו ואמרו לכולנו להסתדר בשורות, היה שם נאצי עם רובה אפילו שהיתי קטנה אני זוכרת איך הוא נראה והוא כיוון את הרובה עלי ועל משפחתי , אני לא יודעת איך זה קרה אבל בדיוק בא גרמני על סוס הוא אמר משהו בגרמנית לגרמני שכיוון אלינו אקדח ושניהם ברחו
וכך ניצלנו !"