סבתי ריבקה נולדה בטורקיה בתאריך 28.4.32. היא עלתה לארץ בשנת 1948,לאחר קום המדינה. יש לה ארבעה ילדים:שירה,שמואל,יוסי-אבא שלי, וורד. בטורקיה היחס ליהודים היה יחס לא טוב. סבתא שלי למדה שם בבית ספר שלא היה יהודי. היא הייתה מספרת שהיא הייתה קטנה לפני שהיא עלתה לארץ , הטורקיים היו מעיפים לה את התיק וכל הספרים והמחברות היו נופלים על הריצפה, והיא הייתה רצה בוכה הביתה. ברגע ששמעו הוריה שישראל הפכה למדינה יהודית , הם החליטו לעלות ארצה. סבתא שלי עלתה לארץ עם שני הוריה כבת יחידה , כשהיא הייתה בת 12. לישראל הם הגיעו באוניות. הישוב הראשון בו גרו בארץ היה בית ליד (ליד נתניה.) הם חיו במעברות. לאחר שחיו במעברה מספר חודשים , עברה משפחתה של סבתא שלי להרצליה,נווה עמל. בהרצליה סבתי פגשה את סבא שלי , מרדכי ז"ל , שהיה שכן שלה. לאחר שהיא התחתנה , היא גרה כ-15 שנה בנווה עמל, ומשם הם עברו למרכז העיר.
סבא מרדכי - ז"ל
סבא שלי נולד בטורקיה , בשנת 1930. הוא עלה לארץ בשנת 1948, בזמן מלחמת השחרור. הוא ניפטר בגיל צעיר מדום לב בשנת 1989, כשהיה בן 59. הוא עלה מטורקיה בשנת 1948 , לאחר קום המדינה , שהיה בן 18. הוא ברח מטורקיה : עלה על אוניית מסע לבד והתחבא עליה. מיד כשהגיע סבא שלי גויס לצבא , לחיל התותחנים , שם שירת עד סוף השירות שלו. כשסבא שלי עלה לארץ הוא לא ידע טוב עיברית , ולכן היו לו סיפורים מאוד מצחיקים. לדוגמא: שאמרו לא לרות אז הוא היה מסתכל מסביב ולא הבין מה רוצים מימנו מכיוון שחשב שאמרו לו לראות. בזמן השירות הוא גר בקיבוץ. כשהוריו ואחיו הגיעו בשנת 1949 ,הוא עבר אליהם , למעברה בבית ליד. משם הם עברו לנווה עמל שם הכיר את סבתי . לאחר שנה שהם התחילו לצאת הם התחתנו . נולדו להם 4 ילדים : שירה , שמואל , יוסי (אבא שלי.) וורד.
שואת יהודית רומניה - מתוך ויקיפדיה.
שואת יהודי רומניה התרחשה בתקופת מלחמת העולם השנייה. בפרק זמן של שנים ספורות נרצחו והוגלו מאות אלפי יהודים וכל יהודי רומניה נרדפו נעשקו ונשדדו על ידי השלטון וגם על ידי פרטים וארגונים שונים. בתקופת מלחמת העולם השנייה שלטה רומניה על טריטוריה הקרויה היום רפובליקת מולדובה, לכן ההתייחסות להלן ליהדות מולדובה תהיה כאל חלק מיהדות רומניה. בשנת 1930 היו ברומניה 756,930 יהודים. מספר של 45,000 עד 60,000 יהודים נרצחו בבוקובינה ובבסרביה על ידי יחידות צבא גרמניות ורומניות. 105,000 עד 120,000 יהודים רומנים נוספים מתו כתוצאה מהגלייתם לטרנסניסטריה. נרצחו על ידי השלטונות הרומנים גם 115,000 עד 180,000 יהודים אוקראינים, במיוחד באזור אודסה. עוד כ-15,000 יהודים נרצחו בפרעות יאשי. פרט למספרים גדולים אלה היו עוד רציחות בתחום הרגאט בפרעות דורוחוי, הטבח בגאלצי, בפרעות בוקרשט ובמקומות נוספים אך במספרים קטנים מאלפים. ועדת ההיסטוריונים שהוקמה על ידי ממשלת רומניה החליטה שאינה יכולה לנקוב במספר היהודים שהומתו בשואת יהודי רומניה, תחת שלטון רומני, אך ציינה שמספרם נע בין 280,000 ובין 380,000. בשנת 1942 נשארו ברומניה 275,068 יהודים. הרומנים הם נוצרים (מרביתם נוצרים אורתודוקסים) ושנים רבות של שיעבוד מוסלמי ומאבק במוסלמים, הפכו את נצרותם לנצרות לוחמנית. נבערות המאמינים, בנוסף למניפולציות של כמרים, הביאו למצב בו הרומנים ראו ביהודי ארצם אשמים במות ישו ולא פעם, לאחר דרשות חגיגיות בכנסיות, יצאו להיפרע מהם. פוגרומים וועלילות דם היו חלק מההיסטוריה של המקום. שידוך פוליטי שנעשה בין הדתיות הנוצרית המקומית ובין הלאומנות הרומנית, שידוך שבא לידי ביטוי בתנוע הלגיונרים העצים מאוד את האנטישמיות הרומנית.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה